האם אפשר לחצות מיד כשהאור מתחלף לירוק?
Didi ו-Jun לומדים את כללי המעבר חצייה אחד אחד.
נחזיק את זה בגוף שלנו — לפני שנפגוש את הדרך האמיתית.
האור הפך לירוק ו-Jun התכונן לצעוד
"אוי, אור ירוק! יאללה נלך!"
Jun צעד קדימה בהתרגשות.
עמדתי לידו ואני גם הכנתי עצמי לחצות — אבל הלב שלי החל לדפוק בחוזקה.
כשיש אור ירוק, באמת אפשר פשוט לחצות?
בדרך האמיתית, טעות אחת — ואי אפשר לתקן. ולכן היום החלטנו ללמוד ב-WAGZAK JUMP איך חוצים מעבר חצייה, צעד אחרי צעד.
לחצתי על הכפתור ומעבר חצייה עם פסים לבנים הופיע במרכז הכביש על המסך. (זה לא כביש אמיתי. זה תרגול, אין מה לדאוג!)
פתאום הופיעה פיית הבטיחות הנוצצת ונגעה בעדינות בכתף של-Jun. "Jun, יש הבטחות שחייבים לשמור כשחוצים מעבר חצייה."
אור אדום — מחכים בשקט מאחורי הקו הצהוב
קודם כל — כשיש אור אדום.
Jun הכניס בהדרגה את בהונותיו לכיוון הכביש.
הפיה מיהרה להזהיר. "כשיש אור אדום, צריך לחזור צעד אחד לאחור מאחורי הקו הצהוב ולחכות."
הקו הצהוב בקצה הכביש אומר "עצור כאן".
כש-Jun נסוג לאחור, הפיה חייכה. גם אני עמדתי לידו.
גם ההמתנה היא הבטחת בטיחות חשובה. צעד לאחור, ומחכים בשקט!
אור ירוק — האם אפשר ללכת מיד?
סוף סוף האור נדלק ירוק.
"אור ירוק!" Jun שוב רצה לזנק קדימה.
הפיה הרימה יד בשקט. "כשהאור מתחלף לירוק — קודם בדקו שהמכוניות משני הצדדים עצרו לגמרי, ורק אז עוברים."
אז הסתכלנו שמאלה, ואז ימינה. בדקנו בעיניים שלנו לאט לאט אם כל המכוניות עצרו.
הפיה גם הסבירה את הסיבה. "אם תחצו לפני שהמכוניות עצרו, יכולה לקרות תאונה."
מסתבר שאור ירוק לא אומר "לכו עכשיו בלי לבדוק" — אלא "בדקו אם אפשר לחצות, ואז לכו". וואו, זה ממש חשוב.
הרימו יד! כדי שהנהג יראה אתכם
בדקנו שהמכוניות עצרו — עכשיו הגיע הזמן לחצות.
הפיה הושיטה יד מעל הראש והראתה. "כשחוצים — מרימים יד ככה."
אנחנו נמוכים יותר ממבוגרים, אז הנהג שבמכונית אולי לא רואה אותנו.
כשמרימים יד, הנהג יכול להבחין "אה, ילד חוצה!" ולהיות זהיר יותר.
Jun הושיט את הזרוע ופסע צעד אחר צעד ואמר "הי, אני חוצה!" להרים יד זה לא מביך — זה דרך חכמה לשמור על עצמנו!
כשהאור הירוק מהבהב — מה בטוח יותר?
הפעם האות התחיל להבהב.
הפיה הסבירה בשקט. "כשהאור הירוק מהבהב — תחשבו על שני מקרים שונים."
אם עוד לא דרכתם על מעבר החצייה — אל תנסו לרוץ; חכו לאור הירוק הבא מאחורי הקו הצהוב.
אם כבר התחלתם לחצות — אל תעצרו באמצע; המשיכו לצעוד באותו קצב עד הסוף. לעצור באמצע מסוכן יותר.
Jun הנהן. "לא משנה כמה אני ממהר, אהיה זהיר. היהיה~." ככל שממהרים יותר — ככה הולכים לאט יותר, זה הדרך הכי מהירה!
לכל חבר יש דרך קצת שונה לחצות את הכביש
הפעם הפיה סיפרה משהו מאוד מרגש.
"יתכן שלכל חבר יש דרך קצת שונה לחצות את הכביש. כולם חוצים בדרך המתאימה להם בבטחה."
חברים שמתקשים לראות משתמשים באות קולי כדי לחצות.
האות הקולי הוא מכשיר בטיחות תנועה נהדר שמודיע בקול "עכשיו אפשר לחצות".
בעזרת כלב נחייה או אדם שליד — מרימים יד וחוצים לאט.
חברים שמתקשים לשמוע בודקים בתשומת לב יותר את צבע הרמזור ואת תנועת המכוניות לפני חציית הכביש.
חברים שמשתמשים בכיסא גלגלים ומבוגרים שדוחפים עגלות תינוק — כולם מוודאים שהמכוניות עצרו ואז חוצים לאט.
הפיה אמרה: "גם אם הדרך שונה, כולם יכולים לחצות את הכביש בבטחה."
המילים האלה נצרבו בלבי. גם אני צריכה לחכות בשקט כשחבר חוצה, כדי שיוכל לשמוע את האות הקולי בבירור.
איך הולכים בסמטאות צרות וביום גשום?
הפיה הראתה גם כבישים אחרים. לא רק במעבר חצייה צריך להיזהר.
בסמטאות צרות — אל תרוצו. מכונית יכולה לצוץ פתאום מהפינה. כשפונים בפינה — עצרו רגע ובדקו את הסביבה קודם.
