סיפור על חלום הים שDidi חלמה.
בחלום, מתחת לים, היא ראתה צב שנשך פלסטיק, ובדיוק כשניסתה לגעת בתמנון יפהפה עם טבעות כחולות — הפתעה!
כשDidi התעוררה מהחלום, היא החליטה להפוך לשומרת ים אמיתית.
איזו הקלה, היד שלמה
"איזו הקלה… היד שלי שלמה."
יודעים מה הדבר הראשון שעשיתי ברגע שפקחתי את העיניים?
הסתכלתי קודם כל על קצות האצבעות שלי.
בחלום, בדיוק עמדתי לגעת בתמנון כחול קטן ויפהפה.
אבל מישהו צעק "אסור!" וזה העיר אותי בבת אחת.
הלב שלי דפק בחוזקה. מה, הכול היה רק חלום?
חיבקתי את השמיכה, שכבתי בשקט, ונזכרתי שוב במה שראיתי מתחת לים.
החלום התחיל משחף מוכתם בשמן
החלום נפתח על שפת ים כלשהי.
קול הגלים היה כל כך מרענן ש"וואו, איזו רעננות!" אמרתי לעצמי, וכשהרמתי את הראש — ראיתי שחף אחד מנפנף בכנפיים במאמץ רב.
הוא ניסה לעוף, אבל כל הזמן החליק ולא הצליח להמריא טוב.
כשהתקרבתי, ראיתי שהנוצות שלו מכוסות בחומר דביק.
ים כזה מרענן, אז למה השחף מתקשה כל כך?
כשהשמן שדלף מספינה שנטרפה נדבק לנוצות, הכנפיים נהיות כבדות ואי אפשר לעוף.
הלב שלי התכווץ. אם כך נראה פני הים, איך הוא נראה מתחת למים?
לקחתי נשימה גדולה וצללתי פנימה.
תת-ים יפהפה, ופתאום בפי הצב…
בהתחלה זה היה ממש יפהפה.
וואו, כאן עדיין נקי!
בין האלמוגים הצבעוניים, להקות דגים חלפו לידי במהירות, ואור השמש ניצנץ על הגלים.
הרגעתי את הלב.
מולי הופיע צב ים אחד.
משהו היה תקוע לו בפה, והוא נראה מצוקה.
כשהתקרבתי, גיליתי שזה ניילון שקוף.
הוא חשב שהשקית שצפה במים היא מדוזה, ובלע אותה.
איזה חוסר נוחות זה היה בטח…
בדיוק כשהלב שלי שקע, ניגש צוללן הצלה בחליפת צלילה.
אומרים שהוא מציל חיות ים.
הוא הוציא בעדינות את הניילון מפי הצב, ואז — הצב שחה לדרכו בחופשיות, פשוט ככה!
איזו הקלה.
יש אנשים שגורמים נזק, אבל יש גם אנשים שמגנים על הים.
מה שהתחבא בבטן של הדג
שחיתי עוד קצת ופתאום ראיתי בטן של דג אחד נראית לי שקופה לגמרי.
בפנים — מלא גרגרים זעירים.
אוי, האם כל אלה הם פיסות פלסטיק?!
הפלסטיק שאנחנו משתמשים בו וזורקים מתפורר בים לגרגרים קטנים.
הם כל כך זעירים שכמעט אי אפשר לראות אותם, והדגים חושבים שזה אוכל ובולעים.
הים שנראה כל כך נקי מבחוץ, סבל בפנים בשקט.
היד שמשחררת את הסרטן הקטן בחזרה לים
הרחק משם, סירת דיג שלפה ברשת סרטנים.
אבל ברשת עלו גם סרטנים קטנטנים מאוד.
אה, אם תופסים גם את הקטנים האלה, מה יקרה?
הסתכלתי בדאגה, ואז — הדייג החזיר בעדינות את הסרטנים הקטנים לים, אחד-אחד.
הוא נותן להם להמתין עד שיגדלו ויהפכו לסרטנים בוגרים.
נראה שלכל סוג של חיית ים יש גודל שמותר לתפוס, ויש זמנים שאסור.
את החברים הקטנים מדי מחזירים לים כדי שיגדלו עוד.
כי רק כך החברים בים יוכלו להמשיך לחיות שם. היהיהי, גם אני התחלתי להבין את חוקי הים!
ברגע שהושטתי יד כי הוא יפה — "אסור!"
ואז, מתוך סדק בסלע, יצא לפתע תמנון קטן.
דוגמת הטבעות הכחולות שלו ניצנצה ככה־ככה, וזה היה כל כך יפה.
"וואו, ממש יפה~ אולי אגע בו רק פעם אחת?"
בלי לשים לב, הושטתי את היד.
"אסור לגעת!"
מישהו עצר את ידי בחופזה.
אומרים שלתמנון הזה — Blue-Ringed Octopus — יש דוגמה יפה, אבל בגוף שלו ארס חזק מאוד.
בים יש לא מעט חברים שנראים יפים אבל מסוכן לגעת בהם.
